אני לא מסכימה איתך שמורה / גננת עובדת **פחות** מאדם אחר במשק, רק שהשעות שלהן בנויות אחרת ועל חלקן הן אינן מקבלות תגמול.
ודוגמא מהיום - המחנכת של הבן שלי בחופשה, כמו כל עובדי ההוראה. שלחה היום מייל לנו (ולהורים נוספים) בנושאים שונים. רשמית היא לא "בעבודה" אבל מעשית היא בהחלט עובדת (מכינה את החומרים המצורפים, משתמשת במשאביה הפרטיים - מחשב, חשבון דוא"ל ולא פחות חשוב - זמן!!!). זמן הכנה של שיעור (אפילו סיור קצר או טיול במסגרת בגן של הילד שלי, נניח עכשיו בנושא נביטה ופרחי חורף) דורש זמן, הכנת עזרי לימוד (תמונות, סיפורים, סיור מקדים וכו'). למורים יש בנוסף המון ישיבות עליהן הם אינם מתוגמלים, יש שיחות טלפון עם הורים (ויש כאמור חלופות מיילים), יש בדיקת מבחנים מחברות וחוברות, כתיבת תעודות שאי אפשר לעשות "בתוך שעות העבודה" גם אם המורה מאוד תשתדל (אני מניחה שלי2 תסכים איתי שעם כל הקשיים בכיתה רגילה קצת קשה לכתוב תעודות תוך כדי שיעור...).
אני חושבת שדחיקת החינוך במדינה שלנו לתחתית סדר העדיפויות היא בעיתית מאוד, ועדיין, בצער אני אומרת שבשל המצב לא מגיעים הטובים והמובחרים ביותר ללימודי חינוך והוראה. הטובים שכן מגיעים פורשים בהמונים משחיקה (ולא בהכרח בשל בעיות עם ילדים / הורים אלא מבעיות מערכתיות שמתישות אותם). בפורום הזה יש המון "אנתרופוסופים" - מה הסיבה המרכזית לבחירת זרם כזה? בעיני, מקומו של המורה והדמות המשמעותית שלו כמחנך היא זו שמובילה המונים לזרם החינוכי הזה. לפני כ15-20 שנים היה החינוך הדמוקרטי החלופה למערכת החינוך הרגילה. משו רע קורה למערכת של כולנו. לא מהיום, כבר שנים. אם לא יתעורר מישהו ויבין שחייבים לטפל במערכת הממלכתית - יהיה מאוחר מידי עבור מי שהממון אינו מצוי בכיסם. אני חושבת שכתהליך חברתי זו תחזית שחורה משחור.
|
תוכן התגובה:
|