|
28/1/2003 17:59
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
|
אוריתה יקרה!
|
כותרת:
|
אני חושבת שלהגיד למישהו לשים פס זה יותר קל מלעשות את זה,כולנו במבחן המציאות נשברות,מתייסרות,מתרגזות ובעיקר מתאכזבות,כי כולנו רוצות שיגידו לנו יופי! מצןיין! אמא מושלמת! את צודקת! כולנו רוצות להצליח במשימה הבלתי נודעת של גידול ילדים וכולנו יודעות שבאיזה מקום אין מנוס מטעות,ואיננו רוצות להיות שם ולטעות ולא להצליח...אני מניחה ששורש ההצלחה היא ההבנה שאין דבר כזה,אין מתכון אחד לכל מערכות היחסים הנוגעות בנו והן כה מורכבות ומשתנות.אם נשכיל להבין שאכן אנחנו טועות לפעמים-יהיה מותר לנו לברור הערות והארות המתאימות לנו! אם לא נקשיב ממקום של אשמה אלא ממקום של בהירות שאיננו יודעות הכל ושלעולם לא נדע-ייקל עלינו לאחוז במה שיש.אם נדע שתמיד אנו עושות את המיטב והמירב שאפשר לנו בזמן הנתון-יהיה קשה יותר לטעת בנו רגשי אשם...וזה פרוייקט לכל החיים,ואנו כאן כדי להזכיר לך שכולנו באותה סירה ומתוך בחירה! הבחירה בלהיות אדם,בלהיות בת-זוג,בלהיות אם! שלך,גילי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|