רותי אהלן מה שלומך אני לא מבקרת הרבה ב"סלון שלך" מחוסר זמן וגם בגלל מה שאתייחס אליו בהמשך, אבל משהו מההתמכרות נשאר לי בורידים, ומוצאת את עצמי שוקעת בו מפעם לפעם, אני חייבת להזכיר פה שוב (כתבתי לך פעם) כמה הפורום שלך היווה חלק חשוב בכניסה שלי לעולם האימהות, ובהגדרה שלי איזו מן אמא אני. ולכן, מתוך מחווה אישית לך, אתייחס לדיון שניתקעתי בו במקרה למרות שהוא לגמרי לא מעינייני, כמו גם הפורום בכלל, שאינו מהווה כבר חלק חשוב מחיי כמו בעבר הקרוב.
קראתי את התשובה שלך לגבי הדיון שנמחק, ואת הדיון שבעקבות ואני רק רוצה לומר לך ש
תעשי מה שאת רוצה, תתנסחי איך שבא לך,
תמיד בדיונים שגולשים למריבות, הטפות העלבויות אני מרגישה שיש כאלו שהן פשוט חסרות הבנה בסיסית בנימוס, ביחסי אנוש בכלל, ומצבים אינטנרטים בפרט. מתנהגות ומתבטאות בצורה שלא היו מעיזות להתנהג עם חברים קשיחים (hard copies) במצבים לא וירטואלים. מסתובבות בפורום כל כך הרבה חוצפניות, והאמת גם קצת טיפשות, כי איזו מן תגובה מיתממת זו "בכלל לא ידעתי שהפורום הזה שייך למישהו..." "שהוא פרטי, שיש לו מנהלת"..."האם הפרתי איזה תקנון? למה לא הפנו אותי לתקנון?." . מה, פורומים גדלים על העצים? נופלים סתם ככה מהשמיים? חברה וירטואלית יקרה, הגעת למקום חדש, יש לו איזו דינאמיקה... תפעילי קצת את חוש החקרנות ותנסי לברר לעצמך, למען ההגינות וההשכלה הכללית, מי עומד מאחוריו, מה ההסטוריה שלו, תגידי "אבל, רותי כמעט לא כותבת כאן..." חמודה, אנחנו נמצאים בעמוד 4 ספרתי, הפורום הרי התחיל מאיפה שהוא, מספיק להיות בו קצת זמן להבין שיש קשרים ותיקים, ומשתתפים עתיקים, הפעילי שוב את חוש הסקרנות ודפדפי ה-ר-ב-ה אחורה, אולי תביני, תקבלי פרספקטיבה..
רותי, אם אני כמשתתפת לא פעילה מרגישה שעיניינים יוצאים משליטה ומאבדים את הטעם, נראה לי שאת על אחת כמה.. בודאי מרגישה די רע עם זה, ואני מקוה שזה פשוט יעבור, אין לי מה להציע יותר מזה, צ'או ענת (אנט)
|
תוכן התגובה:
|