|
18/10/2003 21:24
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
רותי יקרה
|
כותרת:
|
בגלל האילתיות ראיתי את הדיון המכוער הזה הרבה מדי אחרי הזמן. ובכל זאת, אני מתעכבת כבר מספיק ימים עם התגובה שאני כ"כ רוצה לכתוב לך. איכשהו היא נכתבת לי פלצנית, מתחנפת, לא אמיתית - לא מתכוונת ככה. מקווה שגם אותי תקראי פשוטו ככתובו. לא שום דבר אחר. אני מאוד מקווה שמה שאני כותבת כבר לא רלוונטי לך, אבל כותבת. בעצם אני רוצה לשלוח לך איזה חיבוק, ממישהי שלא מכירה אותך, רק נחנקת כל פעם שקוראת אותך - כ"כ אמיצה, ככה פורסת קרביים עם שם וכתובת. שום מקום של הסתרה. מתפשטת, אפילו מסמנת עיגולי מטרה על עצמך , ויוצאת אל הבמה. יודעת שירו בך חיצים, וכשיורים שמישהו גדול וחזק, באמאמא של הפורום שהיא גם רוח של רעיון, של חידוש, של אמת - בוחרים חיצים מיוחדים. בתקווה שיפילו? לא יודעת. לא מצליחה להבין את הגועל. מקווה שאת מצליחה להפנים יותר את הטוב מאשר את הרוע. מקווה שחיצים כבר הושלכו בחוץ. זהו. חיבוק, וכובע שיורד לכבוד ההסתכלות הזו לאמת בעיניים בלי לפזול הצידה. ותודה על הכל. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|