3/4/2004 12:05
|
לירון
|
מאת:
|
נעמה
|
כותרת:
|
אני דיברתי פעם עם מישהי שילדה בלידת בית, אבל השליה לא יצאה במלואה ולכן היתה צריכה לנסוע לבית החולים לעבור גרידה- אז כן- היא סבלה את כ-ל ה'אמרנו לך' ו'בשביל מה זה היה טוב' .... אבל תכלס- היא לא הצטערה על כלום- וזה מה שהכי חשוב. מה היה קורה אם היא היתה בבית חולים -אותו הדבר.....
ובלי שום קשר- אני יודעת שחלק מהניתוח קיסרי שלי היה מהעקשנות שלי המחשבתית שאין מצב שמשהו ישתבש ושאני לא מוכנה בשום פנים ואופן להכנע לאפידורל ו/או משהו אחר. המחשבה הזאת הציבה עבורי רף כל כך גבוה- שאני עכשיו בדיאבד מבינה למה הדברים קרו כמו שהם קרו- בכל אופן קל לי להבין אותם בצורה כזאת עכשיו. זה וכמובן עוד כל מיני דברים. מה שהכי חשוב בעיני זה לחבק כל דבר שיבוא ולקבל אותו. ככה הרף מלכתחילה לא יהיה גבוה, את לא תרגישי עומס על כתפיך - שאין שום סיבה שיהיה, במיוחד לא בלידה.
המון המון בהצלחה לירון
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|