7/4/2004 17:45
|
אביב
|
מאת:
|
במבי לא נעלבתי
|
כותרת:
|
אבל גם לא הובנתי. כפי שאמרתי אני מבינה את אותן חמש מילים בצורה שונה מהצורה בה את מבינה אותן, ועומד מאחוריהן הרבה יותר מכפי שנוכל לכתוב פה בחמישה משפטים. אבל כבר אמרתי הרבה ויצאתי לא מובנת.
אז מה אני עושה עם זה: לא תמיד יכולה להיות הבנה, מכל מיני סיבות, החל מ-עיתוי לא נכון ועד תפיסות עולם שונות ויכול להיות שאף פעם לא נגיע להבנה. אבל אם זוכרים לכבד את המקום בו נימצא בן זוגך לשיחה , גם אם הוא לא מובן לך וניראה לך כטועה - זה העיקר (ואולי יום אחד תהיה אתה באותו מקום? אי אפשר לדעת).
ואולי זו התחלה פשוט לקבל וללמוד לחיות עם התיסכול של להיות לא מובן? בעצם - אני יכולה להסביר את עצמי עכשיו שעות ולהשקיע הרבה מחשבה בניסוח -וגם אז יכול להיות שתהיה אי הבנה , הנה סאלוש ואני קראנו את אותו ספר (מעל ל 300 עמודים אם אני זוכרת טוב) וכל אחת קיבלה אותו בצורה שונה הכניסה ממנו דברים שונים לעולמה ומה שלא התאים לה לא הכניסה (ולא כל מה שלא הכנסתי פסלתי, אני מקווה שגם סאלוש, אלא שלא הכל נכון לי).
ואייך זה מתקשר? ודאי שאיני יכולה לדעת מה יתרחש בלידה - אז מה? - עוד משהו לחיות איתו וללמוד: מה ניתן לעשות (ויש דברים שניתן לעשות יש ים של מידע יש ים של עבודה אישית עולם ומלואו) ומה לא ניתן לשנות , ואז צריך לדעת אייך לקבל וגם זו אומנות , (מחזיר אותי לנושא השליטה בו דנו בתחילת השירשור הזה).
ויש כאן המון עבודה, אבל עבודה אישית מאד של כל אחת עם עצמה - אם מתאים לה כמובן, מי שטוב לה במקום בו היא נימצאת רצוי שתשאר בו (כל עוד היא לא גורמת נזק...).
בהצלחה לשתינו בכל בחירה שנעשה, ובכיבוד בחירתו של הזולת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|