פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
15/6/2010 22:28 ותיקה חסויה הפעם מאת:
יקרה, כל כך מזדהה איתך כותרת:
גם אצלי הגדול ממש לא קל, בלשון המעטה. מהרגע שהוא קם בבוקר, משהו לא מוצא חן בעיניו. השוקו חם מידי\ קר מידי\ מתוק מיד\ פחות מיד מתוק.
השמש זורחת מידי\ חשוך מידי וכן הלאה...
לא זוכרת כמעט אח צהריים אחד מאז הולדתו שעבר רק בנעימים, בלי בכי. תמיד יש איזושהי דרמה, חוסר שקט. אי אפשר לבלות איתו בבית כמה שעות, כי כולם משתגעים מזה! ולא משנה כמה אשתדל, אכשה איתו דברים,אקדיש לו את הזמן, תמיד יהיה משהו שגורם לבכי וחוסר מרוצות.
גם הוא בכה במשך כמה חודשים ואני הרגשתי שהאימהות ממש לא קלה לי.
אף פעם לא הבנתי את אלה שנעים, רך וזורם להן כל כך עם הילדים, ותמיד תליתי את האשם בי. כנראה שאני אמא לא מספיק טובה. ולפעמים אף חטאתי עמוק בתוכי במחשבה שמשהו לא בסדר איתו.
לקראת הלידה השנייה, התכוננתי כמו לקרב. עזרה, רסקיו... ועוד.
ונולד מלאך. חייכן, הכל טוב לו, מנשק ומחבק.
והגדול שלי מעדיף את אבא, שיותר קל לו לקבל אותו כמו שהוא.
כל כך מבינה את הקושי שלך, כי יש אהבה ורוצים לקבל, אבל לא קל.
לעיתים אני חוטאת במחשבה של "מה היה אם היה לי ילד "רגיל"". בטוח שהחיים היו הרבה יותר קלים. אבל אז אני בוחרת כל פעם מחדש לראות את הדברים הטובים שלו. את החברותיות שלו, ההומור שלו, אהבת הטבע והזולת המיוחדים שלו ובוחרת לאהוב את מה שיש.
כל פעם מחדש יש "נפילה" ויש ימים קשים, ובכל ערב אני נושמת עמוק, ובכל בוקר משתדלת לקום מהמיטה ולומר לעצמי "תאהבי, תקבלי, אל תכעסי".
וזה לא קל בכלל. ואני מפחדת עליו וגם עלי ועלינו, אבל גם סומכת עליו שיגדל ויהיה מקסים ושיום אחד נסתכל כולנו אחורה ונצחק.
יכולה גם לשתף שאחרי איבחון ארוך מאוד, הבן שלי אובחן כסובל מבעיה בוויסות חושי, מה שמתבטא גם בצדדים פיזיים (נפילות, רגישות למגע) אבל גם בהתנהגות. הצד ההתנהגותי בא לידי ביטוי בחוסר וויסות של תגובות (כמו התסכול מהשוקו...), בכי אינסופי על דברים קטנים, חוסר יכולת להרגעה עצמית ועוד.
זו לא תרופת פלא- אבל שילוב של ריפוי בעיסוק ומסאז'ים שאנחנו עשינו לו - עזרו והרגיעו אותו. שוב, זה בא בגלים ואף פעם אין ממש שקט, אבל יחסית...
האימהות שמבלות אחר צהריים נעימים עם הילדים - יותר קל להן, אבל תמיד תזכרי שלכל אחד יש חבילה בחיים. ולא תמיד מה שרואים מבחוץ, זה בדיוק מה שקורה בבית.
נסי לגייס את האמפטיה אליו, וזכרי שעם כל כמה שלך זה קשה, גם לו זה קשה והוא סובל מכך לא פחות, כך שאהבה וקבלה - יכולים רק לרפא את כולם.
שולחת לך חיבוק גדול ומבין והרבה כוח.


תוכן התגובה:


תגובות נוספות
15/6/2010  13:19 יקרה - כאילו אני כתבתי! - ותיקה
15/6/2010  13:21 ותיקה .... ספרי לי איך. בבקשה. (ל"ת) - אמא שלבה הוגס בבכורה
15/6/2010  18:26 אני עצובה בשביל שניכם. לא יודעת מה לכתוב לך, אנסה אחכ. חיבוק ממני. (ל"ת) - רונה
15/6/2010  21:07 אני מאמינה שלכל אחת המסע הפרטי שלה - ותיקה
16/6/2010  09:01 הבת שלי בכתה בלילה בערך שעה - סאלי תדמור
16/6/2010  11:06 חברות יקרות - אמא שלבה הוגס בבכורה
16/6/2010  12:03 התמקדות - סאלי תדמור
16/6/2010  12:06 סאלי, את פשוט אחלה!!!! (ל"ת) - דפלול
16/6/2010  12:34 כן, הייתי רוצה עוד פרטים לגבי התמקדות. תודה! (ל"ת) - רוני ש
16/6/2010  13:07 פרטים פרקטיים לגבי התמקדות - סאלי תדמור
16/6/2010  13:42 אני רוצה להציע עוד שתי נקודות למחשבה - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות
16/6/2010  14:43 מצטרפת לאורחת פורחת - תהפכי את העולם ותמצאי דרך לטפל - ותיקה
16/6/2010  21:19 לא קל - כואב הלב
17/6/2010  05:45 "ולי אין לא את הכח ולא הרצון לפרוץ" - עצוב לקרוא
17/6/2010  07:37 ל"עצוב לקרוא" - יש הרבה צדק בדבריך - ותיקה
17/6/2010  08:25 מה שהרבה יותר מפריע לנו מאשר הרגשות שלנו - סאלי תדמור
17/6/2010  08:54 זר לא יבין זאת - גם אני
17/6/2010  09:11 כבר יומיים אני חושבת מה לכתוב לך - עוד אמא
17/6/2010  10:04 משיבה ומבהירה - אמא שלבה הוגס בבכורה
17/6/2010  12:24 עוד קצת על התמקדות, ועם מי לתרגל אותה - סאלי תדמור
17/6/2010  12:47 משהו קפץ לי לעין בתשובה שלך - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות
17/6/2010  12:58 לאורחת - אמא שלבה הוגס בבכורה
17/6/2010  13:47 יקרה - עוד אמא
17/6/2010  16:43 נראה לי שחוץ מטיפול רגשי לעצמך - הילד שלך דורש גבולות - ותיקה
17/6/2010  21:01 ואני חושבת ש.....ילדים הם יצורים מעצבנים..... צריך פשוט לקבל את זה - א
18/6/2010  12:32 הקושי שלי בלהגיב שפוי להודעות הללו - רונה
18/6/2010  15:11 לרונה - נתנת
19/6/2010  17:32 לא כותרת, לא תוכן - רותי קרני הורוביץ
19/6/2010  18:17 רותי, קראתי אותך... - סאלי תדמור
19/6/2010  22:02 רותי. אני לא מצליחה להבין. (ל"ת) - רונה
20/6/2010  09:37 רותי - אגרוף לבטן - אמא שלבה הוגס
20/6/2010  17:23 אמא - סאלי תדמור
20/6/2010  23:35 רונה - אף אחד לא יכול באמת להבין את השני - סאלי תדמור
21/6/2010  12:33 סאלי מה שאני לא מבינה - רונה
21/6/2010  17:42 הבנתי אותך :) (ל"ת) - סאלי תדמור
22/6/2010  22:10 סליחה שאני מנתחת ככה קצת באויר - נתנת
26/6/2010  23:35 לא כזה אגרוף - רותי קרני הורוביץ
28/6/2010  23:10 מאוד מובן. כולי הזדהות (ל"ת) - נתנת


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש