פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

20/6/2010 09:37 אמא שלבה הוגס מאת: רותי - אגרוף לבטן כותרת: זה לא מה שקיוויתי לשמוע. ואני אכתוב את מה שהרגשתי בלי לסנן או לחפש מילים מעודנות. וזאת על מנת להעביר את תחושותי בצורה הנכונה ביותר. אז מראש מצטערת אם נשמעת חריפה זו לא המטרה. בטוחה שתדעי להעריך את הכנות. עם קריאת ההודעה שלך קרו כמה דברים בנפשי ובגלל זה המתנתי לבוקר על מנת לכתוב. אומרים שהלילה טומן בחובו דברי חוכמה. מצד אחד אני מרגישה שעם ההודעה שלך קרס כל שביב תקווה שנבנתה על בסיס ההודעות הקודמות. הצלחתי ליצור לעצמי אשליה שזו תקופה וזה יעבור. ניסיתי בימים האלה לראות את בכורי מבחוץ, מיהו, מהו ומה הוא עושה לי. הוא עדיין ולעולם לא יהיה אחיו. הוא עדין הוא ולעולם לא אוכל לשנות אותו. כמו שאמרת. זו אני הבעיה. אבל הבעיה היא איך לעקור את הבעיה שלצערי הרב משפיעה בצורה מגעילה ביותר על כל ההתנהלות המשפחתית. מצד שני ההודעה שלך הכעיסה אותי. ההשלמה והקבלה (שלך וגם שלו) שככה זה, מה לעשות אמא לא אוהבת אותך אבל בא ננסה לחיות יחד בשלום למרות זאת, עשתה לי זעזוע בנשמה. זה לא מה שאני רוצה, לא בשבילי ולא בשבילו. זה לא פייר. לא יכול להיות שהרגעים הבודדים בהם אני אחליף מילים עם בני יהיו בטיפול שאפילו לא בא לי עליו.ֿ איך הבאת את עצמך למקום כזה ? ואני שואלת לא כדי להתגרות, פשוט כדי להבין איך לא להגיע לשם. אני רוצה לאהוב אותו, לראות ילד ולהבין מה אני צריכה לעשות כדי לחיות איתו בהרמוניה. אין לי ברירה אחרת. דיברת על נסיבות חיים, גם שלי לא מזהירות. עברתי לאחרונה כמה זעזועים רצינים בחיי האישים שגרמו לי להסתכל מחדש ולבחון את מערכת היחסים עם אמי. תקופה של חשבון נפש אמיתי. הגעתי לתובנות שלא היו שם קודם. דברים שהיו נראים לי סבירים ומקובלים פשוט לא מוצאים מקום יותר. את יודעת, כמו ילדה שנאנסת על ידי אביה ומצדיקה את התנהגותו "הוא לא עושה את זה בכוונה, אין לו שליטה".... אזה ככה פתאום הרגשתי. תמיד הצדקתי התנהגויות מסוימות של אמי, לא היתה לה ברירה, החיים זימנו לה דברים קשים, זה לא מרוע לב.... הבנה וקבלה. ואז נפל האסימון, התבוננתי בה מהצד, בהתנהלות שלה עם ילדי ואת יודעת מה ??????????? זה לא היה בסדר. ולא רק שלא בסדר, לא מקובל. לא עושים ככה לילדים. ואין שום הצדקה. ההתבוננות הזו הציפה את נשמתי בזכרונות. חוויות ילדות מעווותות, ומצבים עגומים שספגתי בילדותי בלית ברירה. ולמרות כל זאת, עד לפני כמה חודשים עוד הצדקתי בתרוץ כזה או אחר. אבל אותו יום הדליק נורה אדומה ... והבנתי. זה לא בסדר. לא היה בסדר כלפי ובטח ובטח שלא כלפי ילדי. מאמר מוסגר, אמא שלי אשה חמה, אוהבת, עדינה, מסורה. תחצה ימים ותהפוך עולמות. אהבה בלי קץ. אבל בודדה וקשת יום. זה כל חטאה. אני לא שופטת, אני מבקרת ומנסה לגונן, על נפשי הפגועה ועל ילדי. מה שאני רוצה לאמר זה שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן להפוך היא. ובאותו יום ראיתי את התהליך מתחיל. לא רוצה. רוצה ללמוד לאהוב, לקבל. בגלל זה ההודעה שלך זעזעה אותי. ויתרת ככה נראה. חייבת להפסיק. קשה לי מדי ובא לי לבכות. תוכן התגובה: תגובות נוספות 15/6/2010  13:19 יקרה - כאילו אני כתבתי! - ותיקה 15/6/2010  13:21 ותיקה .... ספרי לי איך. בבקשה. (ל"ת) - אמא שלבה הוגס בבכורה 15/6/2010  18:26 אני עצובה בשביל שניכם. לא יודעת מה לכתוב לך, אנסה אחכ. חיבוק ממני. (ל"ת) - רונה 15/6/2010  21:07 אני מאמינה שלכל אחת המסע הפרטי שלה - ותיקה 15/6/2010  22:28 יקרה, כל כך מזדהה איתך - ותיקה חסויה הפעם 16/6/2010  09:01 הבת שלי בכתה בלילה בערך שעה - סאלי תדמור 16/6/2010  11:06 חברות יקרות - אמא שלבה הוגס בבכורה 16/6/2010  12:03 התמקדות - סאלי תדמור 16/6/2010  12:06 סאלי, את פשוט אחלה!!!! (ל"ת) - דפלול 16/6/2010  12:34 כן, הייתי רוצה עוד פרטים לגבי התמקדות. תודה! (ל"ת) - רוני ש 16/6/2010  13:07 פרטים פרקטיים לגבי התמקדות - סאלי תדמור 16/6/2010  13:42 אני רוצה להציע עוד שתי נקודות למחשבה - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות 16/6/2010  14:43 מצטרפת לאורחת פורחת - תהפכי את העולם ותמצאי דרך לטפל - ותיקה 16/6/2010  21:19 לא קל - כואב הלב 17/6/2010  05:45 "ולי אין לא את הכח ולא הרצון לפרוץ" - עצוב לקרוא 17/6/2010  07:37 ל"עצוב לקרוא" - יש הרבה צדק בדבריך - ותיקה 17/6/2010  08:25 מה שהרבה יותר מפריע לנו מאשר הרגשות שלנו - סאלי תדמור 17/6/2010  08:54 זר לא יבין זאת - גם אני 17/6/2010  09:11 כבר יומיים אני חושבת מה לכתוב לך - עוד אמא 17/6/2010  10:04 משיבה ומבהירה - אמא שלבה הוגס בבכורה 17/6/2010  12:24 עוד קצת על התמקדות, ועם מי לתרגל אותה - סאלי תדמור 17/6/2010  12:47 משהו קפץ לי לעין בתשובה שלך - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות 17/6/2010  12:58 לאורחת - אמא שלבה הוגס בבכורה 17/6/2010  13:47 יקרה - עוד אמא 17/6/2010  16:43 נראה לי שחוץ מטיפול רגשי לעצמך - הילד שלך דורש גבולות - ותיקה 17/6/2010  21:01 ואני חושבת ש.....ילדים הם יצורים מעצבנים..... צריך פשוט לקבל את זה - א 18/6/2010  12:32 הקושי שלי בלהגיב שפוי להודעות הללו - רונה 18/6/2010  15:11 לרונה - נתנת 19/6/2010  17:32 לא כותרת, לא תוכן - רותי קרני הורוביץ 19/6/2010  18:17 רותי, קראתי אותך... - סאלי תדמור 19/6/2010  22:02 רותי. אני לא מצליחה להבין. (ל"ת) - רונה 20/6/2010  17:23 אמא - סאלי תדמור 20/6/2010  23:35 רונה - אף אחד לא יכול באמת להבין את השני - סאלי תדמור 21/6/2010  12:33 סאלי מה שאני לא מבינה - רונה 21/6/2010  17:42 הבנתי אותך :) (ל"ת) - סאלי תדמור 22/6/2010  22:10 סליחה שאני מנתחת ככה קצת באויר - נתנת 26/6/2010  23:35 לא כזה אגרוף - רותי קרני הורוביץ 28/6/2010  23:10 מאוד מובן. כולי הזדהות (ל"ת) - נתנת

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש