פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

16/6/2010 09:01 סאלי תדמור מאת: הבת שלי בכתה בלילה בערך שעה כותרת: כן, בת ה - 7.5 הגדולה והעצמאית, מיררה בבכי במיטתה, על כך שקשה לה להרדם. הכל התחיל באמצע בילוי זוגי נעים במיוחד בחדר השני, וכשהלכתי אליה, לא תכננתי להשאר במיטתה שעה. אבל כך היה. במשך השעה הזו אני חושבת שעברתי את כל השלבים באמהות: בהתחלה אהבה וחמלה מטורפות (כמו לתינוק), אח"כ מין סבלנות קצת אדישה (גיל שנה), אח"כ כעס (כשהם גדלים קצת) - למה היא לא מניחה לי, אח"כ התחלתי לעבוד על עצמי בראש, וגם להבין שאם זה היה אחיה הקטן היתה לי יותר סבלנות אוטומטית, והנה אני ברגע האמת - ברגע שבו היא הכי צריכה אותי, והסבלנות שלי אליה עכשיו תחולל פלאים, אח"כ חמלה וקרבה יותר בוגרות. בסוף היא נרדמה ואני הלכתי לישון, קצת מטולטלת על זה שהסבלנות שלי לא היתה יותר רציפה. שעה שלמה בלילה, כשאני מוותרת על מה שהלך בחדר השני(...), היה בהחלט אתגר. אני לא חושבת שיש אמא שלא עוברת בצורה זו או אחרת את הסיפור הזה עם ילד שני, לפעמים גם עם ילד נוסף. אני בטוח עברתי, והנה אתמול בלילה קיבלתי הוכחה לזה שאני עדיין עוברת. משהו בזה כנראה נשאר, לפחות בינתיים כשהקטן בן 4.5 (גילאים כמו שלך...) זה עדיין שם במידה מסוימת. אבל העבודה שאני עושה בלי סוף, עוזרת מאוד. והתוצאה היא קשר שיצא מהשפל הנוראי של אחרי תינוק שני, והגיע בחזרה לקשר חם, אוהב ומקבל. כמו שותיקה כתבה לך, מה שאותי מציל כיום זה "התמקדות". בעבר השתמשתי בטכניקה אחרת שנקראת "יעוץ הדדי". ולפני כל זה קיבלתי הרבה מאוד אימון. שגם עזר, אבל פה, לתחושתי, אנחנו בממלכת הרגש, ופחות בממלכת ההגיון, ובממלכה הזו, השיטות הרגשיות יותר יעילות. למעשה התשובה הראשונה שרציתי לכתוב לך, כמו ותיקה, זה שאת מנסה לקבל *אותה* אבל את לא מנסה לקבל *אותך*. את הרגשות שלך. או שאולי מנסה, אבל זה לא קל לעשות זאת לבד. מה שאני אוהבת בהתמקדות (אותה אני מתרגלת פעמיים בשבוע), זה שהאדם השני "מחזיק" את הסביבה המכילה הזו, המקבלת הזו, סביבה של כבוד לרגשות שלך, וגם תפיסה של בטחון, בטחון בכך שהרגשות שלך גם יתפתחו. הם לא ישארו כך תמיד. כשאנחנו מתנגדים לרגש, הוא יכול להשאר קפוא שנים ועשורים. אבל כשמקבלים אותו, הוא מתחיל מיד להשתנות. והאדם השני עוזר בכך. הוא לא מוצף, כמוך, והוא נשאר מלא קבלה ובטחון בך. לא רע כשיש גם נסיון של שנים, אבל אפשר לעשות זאת ממש עם כל אדם שלמד את הטכניקה, כמו שותפים לקורס, אם לוקחים את הקורס. יש לי המלצות בתחום ההתמקדות, אם תרצי. ובינתיים חיבוק כי זה קשה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 15/6/2010  13:19 יקרה - כאילו אני כתבתי! - ותיקה 15/6/2010  13:21 ותיקה .... ספרי לי איך. בבקשה. (ל"ת) - אמא שלבה הוגס בבכורה 15/6/2010  18:26 אני עצובה בשביל שניכם. לא יודעת מה לכתוב לך, אנסה אחכ. חיבוק ממני. (ל"ת) - רונה 15/6/2010  21:07 אני מאמינה שלכל אחת המסע הפרטי שלה - ותיקה 15/6/2010  22:28 יקרה, כל כך מזדהה איתך - ותיקה חסויה הפעם 16/6/2010  11:06 חברות יקרות - אמא שלבה הוגס בבכורה 16/6/2010  12:03 התמקדות - סאלי תדמור 16/6/2010  12:06 סאלי, את פשוט אחלה!!!! (ל"ת) - דפלול 16/6/2010  12:34 כן, הייתי רוצה עוד פרטים לגבי התמקדות. תודה! (ל"ת) - רוני ש 16/6/2010  13:07 פרטים פרקטיים לגבי התמקדות - סאלי תדמור 16/6/2010  13:42 אני רוצה להציע עוד שתי נקודות למחשבה - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות 16/6/2010  14:43 מצטרפת לאורחת פורחת - תהפכי את העולם ותמצאי דרך לטפל - ותיקה 16/6/2010  21:19 לא קל - כואב הלב 17/6/2010  05:45 "ולי אין לא את הכח ולא הרצון לפרוץ" - עצוב לקרוא 17/6/2010  07:37 ל"עצוב לקרוא" - יש הרבה צדק בדבריך - ותיקה 17/6/2010  08:25 מה שהרבה יותר מפריע לנו מאשר הרגשות שלנו - סאלי תדמור 17/6/2010  08:54 זר לא יבין זאת - גם אני 17/6/2010  09:11 כבר יומיים אני חושבת מה לכתוב לך - עוד אמא 17/6/2010  10:04 משיבה ומבהירה - אמא שלבה הוגס בבכורה 17/6/2010  12:24 עוד קצת על התמקדות, ועם מי לתרגל אותה - סאלי תדמור 17/6/2010  12:47 משהו קפץ לי לעין בתשובה שלך - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות 17/6/2010  12:58 לאורחת - אמא שלבה הוגס בבכורה 17/6/2010  13:47 יקרה - עוד אמא 17/6/2010  16:43 נראה לי שחוץ מטיפול רגשי לעצמך - הילד שלך דורש גבולות - ותיקה 17/6/2010  21:01 ואני חושבת ש.....ילדים הם יצורים מעצבנים..... צריך פשוט לקבל את זה - א 18/6/2010  12:32 הקושי שלי בלהגיב שפוי להודעות הללו - רונה 18/6/2010  15:11 לרונה - נתנת 19/6/2010  17:32 לא כותרת, לא תוכן - רותי קרני הורוביץ 19/6/2010  18:17 רותי, קראתי אותך... - סאלי תדמור 19/6/2010  22:02 רותי. אני לא מצליחה להבין. (ל"ת) - רונה 20/6/2010  09:37 רותי - אגרוף לבטן - אמא שלבה הוגס 20/6/2010  17:23 אמא - סאלי תדמור 20/6/2010  23:35 רונה - אף אחד לא יכול באמת להבין את השני - סאלי תדמור 21/6/2010  12:33 סאלי מה שאני לא מבינה - רונה 21/6/2010  17:42 הבנתי אותך :) (ל"ת) - סאלי תדמור 22/6/2010  22:10 סליחה שאני מנתחת ככה קצת באויר - נתנת 26/6/2010  23:35 לא כזה אגרוף - רותי קרני הורוביץ 28/6/2010  23:10 מאוד מובן. כולי הזדהות (ל"ת) - נתנת

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש