|
12/3/2003 21:50
|
ענת_AB
|
מאת:
|
|
לדיאנה
|
כותרת:
|
צר היה לי לקרוא את מה שאת חובה. יכולתי אף ממש לדמיין את עצמי במקומך, הרי גם אני אינני מהחברמניות המתבלטות. ואף לא בעלי. נראה לי שזה גם אוסף של קשיים המצטרפים ביחד ומכבידים מאוד על היום יום. אני מאמינה ומקווה בשבילך כי תוכלי למצוא עבודה בקרוב, כך שהבידוד החברתי לא יהווה כזה מטרד. אני שמתי לב לגבי עצמי, כשניסיתי באופן מיוחד להתחבר ולהשתלב, המאמצים שלי לא נשאו פרי. וכשהייתי רגועה, בטוחה בעצמי (ובתחומים אחרים בחיים),זה קרה פשוט מעצמו. והרגשתי ממש שאיני צריכה להתאמץ, והנה יש לי קשר ועוד קשר ואני רק צריכה לבחור. נכון שהיום בדאון זה נראה לך רחוק כמעט בלתי אפשרי, אבל אני בטח לא צריכה ללמד שהחיים כל כך דינאמיים. פעם את למטה בתהומות ופעם בפסגת העולם. שולחת לך חיבוק מנחם, ענת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|