|
29/11/2004 08:44
|
סיס
|
מאת:
|
|
הגיע רגע הוידוי שלי-
|
כותרת:
|
אצלי הכל התחיל בהערצה עיוורת לEAST 17, בגיל 12-13. לא ברור מאיפה זה בא, ברור מאד לאן זה הלך, אבל הארונות בחדר שלי בטח עדיין מכוסים בפוסטרים וכתבות... בגללם הגעתי גם לרשת ג', דרך עבודת מחקר על "השפעתן של להקות מחו"ל על הנוער הישראלי"...
תשמעו, שבותי וסיני חולים בבית ואליאב העניק לי כמה שעות של חסד ללכת לעבודה (אתמול שבותי באה איתי וזה היה... אהההמממ... מעניין... לבית הקירור לא הצלחתי להכנס...). אז אני מחכה שתתפנה מלגזה בשבילי ולכן אני כאן, אבל זה עלול לקרות בכל רגע. סורי.
אז מה רציתי לומר? אה, איסט 17. הס מלהזכיר את טייק ד'את! הטעם שלי דווקא די ממוקד. הגלישה הכי רצינית שלי זה ויה קון דיוס, ויש גם כמה PET SHOP BOYS, ELECTRONIC וכמובן, דנה אינטרנשיונל... לא יודעת מה זה "פאג האג" שכתבת, ורד, אבל לפי ההסבר, בטח גם אני כזאת... ככה זה היה בזמני ברשת ג'. לפחות בחבורה של עופר... באולפנא היו בשוק ממני, העברתי לבנות סמינריונים שלמים על נטיות מיניות, גנטיקה וסוציולוגיה. אני, הדוסית הגדולה. אחרי כמה שיחות הבהרה מצד המחנכות והמחנכים שלי, הפסיקו להציק לי. סמכו עליי.
אני בכלל חושבת שהאולפנא אחראית במידה רבה לעיצוב האישיות שלי- גבולות ברורים, אבל הרבה חופש מחשבה. אני עדיין כזו. בדיוק אתמול תהיתי (אחרי שנכנסתי לNRG לקרוא את הכתבה שלך, ורד) איפה אני על הסקלה של הציונות הדתית. אני לא "הקיבוץ הדתי" במובן הרגיל שלו. ממש לא. חיצונית אני בוגרת אולפנא, אין ספק. חצאית, שרוולים, מטפחת- זה מה שנכון בעיניי. לי, לפחות. לא יודעת אם זה חרד"לי, אבל זה אחרת מרוב הנשים כאן בקיבוץ. והנפש... הנפש שייכת לי מאז ומעולם, ולא לאף זרם מוגדר.
טוב, יש מלגזה. להשתמע.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|