|
14/4/2005 14:16
|
נועה
|
מאת:
|
|
נורית, זה מקסים
|
כותרת:
|
ממש מרגש! מקסים. אני קצת מצטערת שהפעם אנחנו הולכים על פורמט משותף, כי אנחנו לא יכולים השנה לחגוג לאחד ולא לשניה או להפך (60+65 כאמור) אז הולכים על ממוצע. גם כן נכלול בתכנית צילומים סרוקים, כמה שהם היו יפים וחתיכים בנעוריהם, באמת. וערב שירה זה משהו ששניהם מאד אוהבים, ויהיו חברי-ילדות של כל אחד מהם, מה שתמיד מזכיר להם את 'הימים הטובים'. אבל, פשרה. (אני כאמור רציתי משהו אחר לגמרי, רציתי שנשכור אוטובוס ונאסוף חברים בדרך ונעשה טיול חוויתי עם ציוני דרך, אבל הייתי לבד במזימה). טוב, בטח עוד תשמעו על זה.
סיס, רציתי לכתוב לך כבר אתמול אבל נפלתי שדודה מול המסך, לאביתר היה קטע כזה בשבוע שעבר, הקיא פעמיים במשך שני לילות, היה לו טיפה חום, אבל ביום הכל היה כרגיל. חשבתי שאולי חיממנו לו את החדר מדי. בכל אופן, עבר ללא כל התערבות. תהיו בריאים!
ורד, מה שלומו? את מרגישה משהו מתקרב? תקחי בחשבון שמיום שני אני באדינבורו, אז אהיה רחוקה... הא הא. רציתי לשאול אותך אם את מכירה את הסרט (הישראלי) ג'ירפות, של צחי גראד. דיברתי עליו לא מזמן עם גיסי שטען שפגש אותו במסיבה בניו יורק והבנתי שבעצם לא הרבה אנשים ראו את הסרט, שאני די התלהבתי ממנו. טינקרבל משחקת בו, וגם אחת מיטל דוהן שמאז נהייתה פרחה, וגם שחקנית אהובה עלי במיוחד - ליאת גליק. ראינו את הסרט ממש במקרה: הלכנו לשתות קפה ביום שישי אחה'צ, אחד מסממני החופש והשוויון, והרחקנו עד סמדר (בשבילנו סמדר זה רחוק). ואז, בעודנו יושבים ומתענגים באופן מודע על מצבנו, יצא אותו צחי והזמין את כל היושבים להקרנה נסיונית של הסרט. אני הספונטנית גררתי את יואל. היה כיף, עצם הסיטואציה של סרט בהפתעה בשישי בצהריים, אבל גם הסרט. אז מכירה?
קבעתי עם חברה לארוחת צהריים אבל היא הבריזה ואני נאלצת לעבוד. ביי נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|