|
20/2/2005 14:49
|
צוריץ
|
מאת:
|
|
ורד, על הסיפור והתינוק שיישאר בבטן
|
כותרת:
|
תני לה קצת זמן לעכל. זכותה למחות או להודיע מה היא מעדיפה שיקרה. עם יותם קרה לי כבר כמה פעמים שהוא מחה מאד על משהו ופשוט עזבנו את זה לכמה ימים. ובפעמים הבאות שהנושא עלה, המחאה היתה קצת יותר מינורית (לא תמיד, לפעמים התגברה) ומפעם לפעם היה שיפור. היו מקרים שהוא מחה עד שהגענו לדבר עצמו ואז הוא כבר דיווח לסביבה בשמחה על מה שעומד לקרות והבנו שזו דרכו לעכל את ההתרחשות הצפויה. ברור שהדברים הללו לא היו מאורע כה משמעותי או שהיו ארועים ממוקדים ולא שינוי מתמשך בחיים, כצפוי לכם. ובכל זאת. מצד שני, על מעבר הדירה הוא מחה תקופה די ארוכה ועדיין, חצי שנה אחרי, כשהוא בדאון הוא מבקש לחזור לוילסון.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|