|
28/2/2005 21:58
|
צוריץ
|
מאת:
|
|
מודה באשמה
|
כותרת:
|
אני מספיקה לקרוא אבל אין לי תעצומות נפש גם לחשוב ולהתנסח. בסופהשבוע התרוצצנו ובעצם גם מאז. בששי בצהריים נסענו עם הוריי ו2 אחייני לראות פריחה באילנות (על כביש 4 ליד פרדסיה, גני יהודה, היו אירוסים, תורמוסים וצבעונים) היה נחמד. בשבת היינו גם אצל הורי בגבעת שמואל וגם אצל הוריו של בחיפה. חזרנו מאוחר בלילה. אתמול הייתי רוב היום במוזיאון ת"א בסידורים, פגישות וכאלה שהתמשכו עד אחרי שבע בערב. הבוקר הייתי בחט"ב באזור לדבר על פארק איילון עם כיתת בני תשחורת קולניים ומתלהבים, אבל לא תמיד מהדברים הנכונים. הגעתי עם המכונית לגן בשעת צהריים, עד ששכנעתי את יותם לצאת כבר לדרך, קיבלנו דו"ח. הסברתי לו שאין מצב שנלך כעת למכולת לקנות את השוקו המסורתי, כי חייבים להזיז את האוטו. נסענו. מישהו תפס לנו את החנייה שלנו ליד הבית. חצי שעה לפחות עשינו סיבובים וחיכינו שמהו יתפנה, תוך שיחות עבודה להסביר שאיני ליד המחשב ולא יכולה לבדוק מיידית תיקונים דחופים שנעשו לאור הבלו-פרינט של הקטלוג. בסוף המניאק פינה את החניה, עלינו, הבית היה הפוך והעוזרת היתה בדרך. קצת סידרתי, קצת עבדתי, אח"כ חזר גם ב. והלכנו לאכול אחה"צ בחוץ (דים-סאם. היה נחמד. יותם מצליח לאכול בצ'ופסטיקס נודלס וטופו. מה זה אומר עלינו?) חזרנו וגיליתי שגם הערב אני מחוקה לגמרי, מתה למקלחת ולישון. אז כן, הצצתי גם מקדימה, אבל בחיי שלא יריתי בסגן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|