|
20/3/2005 08:16
|
ורד
|
מאת:
|
|
יום דחוס לפני, אז
|
כותרת:
|
רק כדי לומר, שסיס, קראתי עוד ביום שישי וכל-כך שמחתי. וקבלי את זה כמו שזה. שמחות בשמחתך שהלך בקלות. וזהו.
ובעניין מנייני נשים וכו'. שבוע שעבר היה משבר, כי עמליה הרי הולכת עם בנהז"ש לביכ"נ הרגיל והאורתודוכסי שלו בשבת בבוקר, ואילו אני כבר חודשים, מאז החגים, שלא הלכתי למניין הקונסרסטיבי שלי (רחוק ועם עליה). בקיצור, שבוע קודם, כשהיו לנו מלא אורחים, עמליה דילגה בתפילה בין אבא שלה ובין גיסתי שהלכה גם היא לביכ"נ (אני לא הייתי שם כמובן, אחרת לא הייתי נותנת לה ללכת בעזרת נשים). שבוע אח"כ כשבאתי כהרגלי לפגוש אותם לפני סוף התפילה, היא אמרה לי (ואני מצטטת): "אימא, למה את לא הולכת לביכ"נ של האימות?".
רציתי להקיא. בנהז"ש ביקש שאתאפק ולא אסביר לה באותו רגע מה העניין. התאפקתי. מאז הם עוד לא היו שם שוב (במקום זה הלכו לטייל), אבל הדהים אותי איך בגיל כ"כ צעיר זה מחלחל. הסוג ב' הזה. וסיס, אל תגידי לי שאין סוג א' וסוג ב'. פשוט אל.
טוב, התעמלות, אפי נו, ועבודה. אני רצה. יום טוב
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|