|
16/5/2005 20:56
|
צוריץ
|
מאת:
|
|
וואו, סיס
|
כותרת:
|
בהצלחה שיהיה לך ולכולכם. מקווה שעניין הבחילות לא ישתלט לך על החדשים הקרובים.
נוע- נשמע מעצבן מאד, אבל נסי להסתכל על התמונה הגדולה. האם באופן כללי העבודה עם קק"ל כן משתלמת לך? נעימה? כי אם כן את יכולה לשקלל את הקטע המעצבן הזה עם כל השאר. מצד שני, זה בדיוק מה שנשים עושות כל הזמן, מתפשרות, מתחשבות ובסוף מרוויחות פחות ומוותרות הרבה יותר מדי. כנראה שאין מוצא. אני מבינה אותך גם בעניין הגיס, שסופסוף המשיך הלאה. גם לי יש אחד כזה- אמנם לא שורץ בבית כל היום אלא עובד, מתנהג יפה, לא מתערב ואפילו רוחץ כלים לפעמים. אחיו הקטן של ב. מתגרש ולכן נודד בין חברים ומשפחה בחודשים האחרונים כי אשתו נשארה לגור עד כה בדירתם השכורה בפתח תקוה. אני שמחה לתמוך בו. יש לנו די מקום (הוא ישן בחדר של יותם ויש לו שם ערימה של בגדים ושאר מטלטלין) ונראה שנעים לו כאן, זה בית עם חברה זמינה ויותם תמיד שמח לראות אותו. הוא נודד ממקום למקום (אני הייתי משתגעת מזה כבר מזמן) אבל מצא לו דירה בדיזנגוף-גורדון ויעבור אליה בקרוב. אני עוד יותר שמחה שהוא החליט לגור בתל אביב. לא קל להיות דוס גרוש בן 34, אז לפחות בעיר הגדולה. עוד יותר קשה להיות דוסית גרושה בת 35, שאמא שלה עושה לה נקיפות מצפון ולא תומכת בה. מסכנה, ליבי יוצא אליה ואני לא בטוחה שאפשר לעשות משהו בקשר לזה.
ורד- כשתתגברו על הקשיים נקבע מחדש, נכון? האם הגעתם לרופא לאבחנה? ולגרון גם כפית מיץ לימון ו/או כפית דבש יעשו טוב. איזה כיף לך שהוא מחייך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|