|
11/3/2005 11:11
|
נועה
|
מאת:
|
|
סיס מתוקה
|
כותרת:
|
אוי נשמע שאת צריכה חופש. את יודעת, מהרגע שהבנתי שאלמנט הלחץ בחיי מפריע לי לתפקד - במיוחד מאז שהגיע אביתר - אני עושה הכל, אבל הכל, כדי לנטרל נקודות חיכוך שכאלו. זה נו-רא. אני זוכרת הרבה יותר מדי רגעים כאלו של לחץ עילאי, לפעמים מהומה על לא-דבר, שהייתי בטוחה שאני פשוט מתה כל פעם (קראת את קורותיי בשדה"ת? אולי סיפור קיצוני במיוחד, אבל לדוגמא). זה כולל אפילו לקום רבע שעה קודם, מבחינתי (לא שאני רומזת משהו לכיוונך - להיות בשבע מחוץ לבית זה משהו שאני לא מדמיינת אפילו) זה אומר לסגור ספר לפני שגמרתי לקרוא בו כדי להקדים אל המטפלת במקום לאחר. זה אומר לתכנן לו'ז צפוף במיוחד ואז לוותר על שליש ממנו כשאני רואה שאני פשוט לא עומדת בזמנים. זה אפילו אומר לוותר על עבודה שתגזול לי יותר מדי זמן שאין לי. לוותר בלי להצטער.
בעצם אני לא יודעת מה מתוך זה את יכולה לקחת לעצמך, אז כזאת מתוקתקת... רק רוצה להגיד לך שלחץ מיותר בחיים, כמו זה שאת מתארת, יכול להרוס הרבה יותר מפגישה עם לקוח. יכול להרוס ימים שלמים ויותר מזה.
לא יודעת מה לכתוב לך באופן יותר קונקרטי, חוץ מזה שמה שסיפרת על אליאב עצבן אותי. יש מקומות שבהם צריך להתכופף וזה נשמע לי כמו אחד מהם. אולי אפשר לדבר על זה עם סיני 'באופן כללי' כדי שפעם הבאה שזה קורה יהיה לכם פתרון מן המוכן. או לפחות התחלה של פשרה. מאד לא נעים.
לענין החלב - משהו שאני קצת יותר מבינה בו: לא יקירתי, אני כבר מזמן לא שואבת. ראיתי שכתבת על כך במקום אחר (וגם הילה - וואו). מספיק. הוא יונק בעקרון פעם ביום, אני לא יודעת מה הוא עוד מקבל מזה, אבל זה עושה לו טוב. החלטתי ששלושה ימים בלי יניקה לא יזיקו לנו מדי והנה (גם כן כמו שכתבת) הוא משלים עכשיו. והאמת, גם אם זה היה סוף ההנקה לא הייתי מאד מצטערת. היה טוב וזהו.
שיהיה לך המשך יום רגוע ושתקבלי פרחים יפים לשבת :-) שבת שלום נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|