|
5/4/2005 21:12
|
נועה
|
מאת:
|
|
ורד, אם היום-יום שלך נראה כמו היום שלי, אני מקנאה
|
כותרת:
|
יואל לא הרגיש טוב ונשאר בבית. אני כבר מכירה את הסחורה שלי וידעתי שמהר מאד הוא יהיה על הרגליים. אז אני קמתי כרגיל עם אביתר והכנתי אותו 'לגן', אבל בשמונה וחצי יואל הפתיע והודיע - אני אקח אותו היום. יש. חזרה לטריינינג, קפה מול המחשב, וקדימה לעבודה. שקט ומוזיקה לסירוגין מכיוון הסלון, רוגע כזה של אנשים עובדים... כמה נעים. ב-12 נשאלתי מה אני רוצה לאכול לצהריים, באחת נקראתי לשולחן, בשתיים חזרתי למחשב. בחמש הביאו לי את הילד הביתה.
איזה כיף, כמה רגוע ונעים. ביקשתי מיואל שיהיה חולה גם מחר. מה שכן בגלל שהיה כל כך נחמד בבית לא הלכתי להתעמל, ואני לא אוהבת להישאר חייבת, אז תכף אני הולכת.
היום הפגישה שלך עם מרב - נכון? ספרי איך היה ובכלל.
סיס, נשיקות! (זה בשביל הפינוק) נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|