|
19/5/2005 11:17
|
סיס
|
מאת:
|
|
היי...
|
כותרת:
|
שני קסאמים נחתו כאן אתמול והרעידו את הבית, אבל עד עכשיו לא מצאו אותם, ולא יודעים איפה בדיוק הם נפלו... מוזר.
התואר השני שלי- כרגע אין שינויים. אני משערת שיהיה קצת קשה אחרי הלידה, אבל אני כבר יודעת שזה אפשרי, וממילא אסע לפקולטה רק יום/יומיים בשבוע. עיקר העבודה והמחקר יהיו כאן, בחממות. זה היה חלק מרכזי בהחלטה- אין לי שום עניין להצתוות למעבדה ברחובות או וולקני ולכלות את ימיי בנסיעות מתישות, היה לי מזה די והותר. אני קצת חוששת שיהיה עמוס, כי תכנית המו"פ כאן לשנה הבאה מאד מאד מורכבת, וקבלתי על עצמי גם להדריך 3 קבוצות של בנות תיכון בעבודת גמר שלהן בביולוגיה, ואם נוסיף לזה את העבודה השוטפת בחממה, את ועדת צעירים, המקווה והלימודים... אבל מאמינה שהכל יסתדר לטובה, כפי שהקב"ה הוכיח לי שוב ושוב. ואת הנוי אני מורידה מעצמי לגמרי.
אני מתלבטת כרגע איך כדאי לי לווסת את ימי הלימודים- אושרו לי יומיים בשבוע ע"י הקיבוץ, במשך שנתיים, ובמצב נורמלי בטח הייתי מנצלת אותם כך שבסמסטר הראשון (שזו העונה הלחוצה בחממה) אלמד רק יום בשבוע, ובסמסטר השני- שלושה. אבל בהתחשב בעולל(ים) (אולי יהיו תאומים?), עדיף שאלמד פחות בסמסטר השני של השנה הראשונה! אז אני מתלבטת. כמובן, תמיד אני יכולה להחליט שאלמד רק יום בשבוע בשני הסמסטרים, ולמשוך את התואר שנה נוספת, זה לא קריטי לי כמו שהיה התואר הראשון, אבל זו בכ"ז הוצאה, שנת לימודים נוספת. נראה. אגב, התאריך המשוער, לפי חישוביי הממש-לא-מדוייקים, הינו אמצע ינואר. ובכל מקרה, אני משתדלת לא לחשוב יותר מדי על זה, ולחכות לאולטרסאונד הראשון, אחרת יהיה לי קשה להמשיך לשמור בסוד... אתמול הילה צחקה עליי, כי באינטרנט אני כותבת את זה ולמשפחה שלי אני לא מספרת, אבל זה אחרת איכשהו...
יאללה, יום טוב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|