|
25/5/2005 12:07
|
צוריץ
|
מאת:
|
|
אח, ורד
|
כותרת:
|
את זה כבר עשיתי. גם לאמא שלי אמרתי אתמול שאין טעם להלחיץ עוד יותר, והיא משתדלת לא להעלות את הנושא יותר בשיחות עם אחותי. ליותר מזה כנראה אין לצפות. לדיאנה כבר שלחתי את אחותי לפני כמה חדשים. היא מצאה מטפלת זוגית אחרת, אליה הם כבר הולכים בנפרד ולא ביחד. יעל חיגר או היגר, נתקלת? אחותי טוענת שהיא מצוינת והבוקר בטיפול היא אמרה לה, מאד בעדינות כנראה, שהיא חושבת שאחותי מנסה לפתור משהו אבל לא את הבעיה האמיתית המהותית בחיים שלה. אמרתי לה שגם אני חושבת כך, אבל עדיין אלו החיים שלה וההחלטה שלה. את הטיפול האישי היא הפסיקה לאחרונה, פשוט כי לא יכלה לעמוד בכל כך הרבה התמודדויות במקביל.
יש לה הרבה עניינים לא פתורים עם הורי. כמו הרבה אנשים אחרים בדור שלה, היא נשארה לגור איתם אחרי הצבא וחייה היו מעורבים בחייהם הרבה יותר משלי, לטוב ולרע. אני חתכתי הרבה יותר מוקדם אחרי שנים של חיכוכים עם אמי ובשנים האחרונות אין לי יותר סיפורים כאלה, של העלבויות הדדיות, פשוט כי אמא שלי כבר לא מעיזה לומר לי מה שהיא מעיזה לומר לאחיותי (אחרי שפתחתי עליה פה כמה פעמים) וגם כי אני לא משתפת אותה בהתלבטויות שלי. אני מחליטה ומבשילה בעצמי, עם ב., ומדווחת ומעדכנת אותה, לא יותר מזה. ככה טוב לנו. כבר כילדה מידרתי אותה מהרבה דברים מהותיים, כי הבנתי שתמיכה בלא תנאי או חיבוק לא אקבל, רק תוכחות. אחותי כנראה מנהלת איתם דיאלוג פנימי, אצלה בראש, ומרגישה צורך להוכיח דברים שלא יצאו החוצה בעימות חזיתי מעולם. היא מתבשלת בפנים. היא גם נשענת על הורי יותר לתמיכה, לטפל בילדה, אך גם מרגישה מחויבת אליהם בצורה שלא קיימת אצלי, כנראה. בפרשנות שלי: היא מרגישה שהיא תמיד התפשרה והלכה לקראת (למרות שההחלטות הרי היו שלה) ועכשיו הזמן לעשות למען עצמה מה שהיא רוצה. אבל איך יש לה זמן לחשוב מה היא רוצה?
הבוקר התחלתי לחשוב שאולי פרידה בת כמה חדשים תצליח להבהיר לה איפה העניין המהותי ואיפה הסיפור הצדדי בסמטוכה שהיא נקלעה אליה, למרות שזו תהיה בהרבה מובנים פרידה פיקטיבית ולא אמיתית וסופית.
וגם פשוט יהיה לי חבל לאבד את בעלה כחלק מהמשפחה.
הוי, החיים לא פשוטים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|