|
21/2/2005 10:44
|
ורד
|
מאת:
|
|
צוריץ, או.קיי. רביעי בטנטטיבי, ובעניין ביג פיש
|
כותרת:
|
נהנתם? חיבבתי את הסרט אבל בנהז"ש ממש נפל ממנו. הוא סחט מהסרט איזו פרשנות רליגיוזית משונה במיוחד. הרי המרכיב המרכזי בדתיותו של בנהז"ש הוא "מנהג אבותיי בידיי". היכולת של דור אחד להעביר את "הסיפורים" לדור הבא, עד הנקודה שהדור הבא מתחיל לגלגל את "הסיפורים" לדור שאחריו, היא בעיניו תמצית הכל. יותר מאמינות הסיפורים, יותר מכל דבר. ובתור מי שעוסק בסיפור סיפורים גם בחייו המקצועיים זה כנראה מאוד נגע לו.
טוב, אני כבר בגפי. בנהז"ש נסע בארבע וחצי בבוקר. מחכים לי ימים מוזרים כאלה בהם אני מדברת בעיקר עם עצמי, או מצטרדת מהעדר מפגש אנושי (עד שאני אוספת את עמליה). יש לי רגשות מעורבים כלפי הסיטואציה. מצד אחד יש משהו ממכר בתחושה. מצד שני, הזמזום המונוטוני הזה של הבדידות הוא לא תמיד סימפתי.
וחוץ מזה, בלילה נכנסתי להיסטריה מזה שהצינון שלי הוא בכלל סינוסיטיס. אני מקווה שאני טועה. אבל פשוט אין לי חום, אלא לחץ מרגיז באזור העיניים.
ועכשיו אימא שלי התקשרה. כצפוי אתמול היא חמקה מההזמנה שלי לבוא אלינו איזה אחה"צ ולישון אצלנו. ועכשיו היא מקטרת על בעלה. אוי היא קשה. אני חייבת להיזהר מהמרירות הזו, שלא תתפוס אותי בפינה.
מצטערת מעומס הטעויות בהודעה מאמש. כתבתי אותה תחת ניג'וסי "יאללה בואי כבר לישון".
ועכשיו לעבודה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|