|
13/3/2005 19:58
|
צורית
|
מאת:
|
|
ורד, החזיקי מעמד, בעיקר מחר
|
כותרת:
|
נשמע לי כמו מקבץ נאחס שצריך לנשום עמוק ולעבור אותו במהרה. לפחות היית עם בן זוגך, שם בפינת דוד המלך, ולא לבד. ועוד אנקדוטה אולי משעשעת: נתקלתי באותו מהנדס, איש צעיר שגר לא רחוק מכאן, בקיוסק בשדירה חצי שנה או יותר אחר כך, יושבת על כסא בר גבוה עם יותם על הידיים, מנסה לאכול סנדביץ' עסיסי ומנטף על מכנסי ולתמרן את העגלה כך שלא תפריע במעבר, בעוד יותם מנסה להפשיט אותי מבגדי בציבור כדי לינוק, או משהו דומה. שוב הרגשתי מגושמת ונבוכותי. הוא עוד ניסה לנהל סמול-טוק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|