|
24/5/2005 22:31
|
נועה
|
מאת:
|
|
טוב, זה באמת היה טיזר
|
כותרת:
|
שהתברר כמוצלח.
סיסי, מה את מתנצלת. בואי לקטר בהמונייך, בשביל מה אני פה :-)) תחזיקי מעמד, עוד יום-יומיים! חיבוקים ועידודים בדרך אליך. מקבלת?
ורד, איזה קטעים! בדיוק גמרתי לקרוא את הכתבה שלך על מיתרים. את כוכבת, אין מה לומר. יוסי פניני, זה אחד מהרובע (לשעבר כמובן)? מבוגר קצת (בגיל הוריי, נגיד)? והחברים שלך, אלה שבהיריון, זה מצחיק. טוב, כמו שאת אומרת, יש לו נכדים בכל פינה ובכל זאת. לא הייתי בטוחה עד שלא נקבת בשם האוניברסיטה. אני לא מכירה ממש אישית אבל יש לי חברה אחת לפחות שתשמח לשמוע עדכונים. מצחיק! אולי תספרי מי זו החברה משבט החלוץ ונסגור כבר ענין. ובכלל מה זה ללכת לארוחת שבת עם תינוק כל כך קטן. אני סבלתי כל כך אפילו מהארוחות אצל הוריי, אביתר כל הזמן היה בוכה ואני הייתי ממהרת לשלוף ציץ, אבא שלי היה משתגע, אבל בשקט, ואני סתם הייתי עצבנית. כל הכבוד לך.
תשמעי, סחתיין על יוזמת בית הספר. נשמע מאד לא פשוט אבל אתם האנשים הנכונים להזיז כזה דבר. איך בינתיים, יש תגובות מהסביבה? אוהדות, אני מתכוונת? ראיתי את ההודעה שלך ושאלתי את יואל בארוחת הערב מה דעתו. הוא לא אוהב לחשוב יותר מדי קדימה אבל בעקרון כל השילובים והיוצאי-דופן מפחידים אותו. הוא אוהב סטנדרטי, ונסתדר. אני כידוע בודקת כל הזמן. אהבתי שגייגר אומר שזה בית ספר מאתגר לילדים ולהורים כאחד - מתאים לי, לא להעמיד פני כל-יודעת בפני הילדים אלא להתלבט יחד איתם. שזה אגב נראה לי מתכון בטוח לסכיזופרניה, אבל ניחא.
ואגב, עכשיו כשאני קוראת את הספר שאני קוראת, כל הענין הזה של הסרת החומות ושילוב קודש בחול נשמע לי צורם, כי שם תוך דור אחד זה הגיע להתבוללות מסיבית. איכשהו המושגים מתבלבלים לי, אבל אלו אותם מושגים! את בטח יודעת הרבה יותר טוב ממני על מה אני מדברת, הגעתי לאביב העמים.
טוב, המנחה שלי אמר לי להתחיל לכתוב אז אני משתדלת. צודק, מה אפשר לומר. לילה טוב נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|