|
23/6/2005 19:00
|
צוריץ
|
מאת:
|
|
גם אני לא מטלטלת תינוקות
|
כותרת:
|
פשוט כי ניסינו, אי שם בהתחלה, וזה לחלוטין לא עבד. אז הפסקנו מייד. הוא גם כמעט לא בכה, כי היה המון על הידיים וינק המון, וחוץ מזה לא היו לו תלונות. בחיי. כשהיה זערורי, הוא כמעט תמיד נרדם ביניקה, למעט שנת בוקר לרוב בעגלה או במנשא בסיבוב הבוקר הכמעט קבוע.
יותם לא ישן שנת צהריים באופן שוטף כבר יותר משנה. כשישן, או שנרדם בעגלה בדרך מהגן או ש, כרגיל, ביניקה או בתנועה בחוץ, אם היינו בדרך לאנשהו. הוא הפסיק לישון צהריים כשנגמל. מכירה עוד ילדים שגמילה מבקבוק קטעה את שנות הצהריים שלהם. מדי פעם הוא עדיין נשפך באמצע היום, או שכולנו נכנסים למיטה בששי/שבת ואחרי כשעה של מזמוזים הוא קורס ונרדם. לרוב אני נרדמת לפניו.
אני לא מטפחת חרדות ישירות עם עלילה מפורשת. מדי פעם צץ לו איזה הרהור בלהות קלוש, פגיעה איומה ביותם או בב. או מוות שלי בגיל צעיר באיזו חשוכת מרפא, שאני קוטעת באיבו. לא כל כך תופס אותי העניין הזה.
ומעדכנת: כבר יומיים שיותם ישן במיטה שלו (איזו ספת נוער מרוטה יד שנייה שיש לנו כמיטת אורחים) בחדרו. ביום שלישי אחה"צ הוא אמר שהלילה הוא יישן שם. לא ברור מאיפה צץ הרעיון פתאום, אבל כבר קרה שהוא אמר את זה והתכוון בעצם שאני אשן איתו שם. אמרתי סבבה, הוא בחר מצעים, והלך לישון שם. כמובן שבלילה התעורר כמה פעמים למים ובגלל חלומות ובפעם השלישית כבר הגיע אלינו עד הבוקר, אבל היה ברור לו לגמרי שאני לא אשן איתו שם, אלא אחזור לחדר השינה. אמש הוא התעורר פעמיים, שתה מים, חלם חלום רע, אבל המשיך במיטתו עד הבוקר. אני חייבת לומר שמוזר לי קצת. הוא קצת חסר לי במיטה (כן, ורד, אני יודעת שזה בלתי נתפס עבורך) אבל זה לא ממש מדיר שינה מעיני. בכל מקרה אין בזה איזו הקלה גדולה, שחשבתי שאולי תהיה. זה פשוט עוד סימן שהוא גדל. משונה מאד. אם זה יימשך עוד כמה ימים אולי אפילו נשקול לקנות לו מיטה נורמלית.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|