|
2/12/2004 14:43
|
נועה
|
מאת:
|
|
ורד, אקורד מתוק
|
כותרת:
|
בדיוק 'דיברנו' הבוקר, סיס ואני, על הקפה שנשתה כולנו בתל אביב. סיס העדיפה את ירושלים (ואם אפשר אז בבית :-) ואכן אמרנו כמה כיף! ותודה על המחמאה. אני מסכימה איתך לגמרי. זה אחד הדברים שכיפיים לי באוניברסיטה, חבורה של אנשים שמשוגעים לדבר כלשהו ועושים בשבילו הרבה, לפעמים יותר מדי. אבל אין ספק שלמצוא את אותה התלהבות מחוץ לכתלי המוסד הלפעמים מדכא והאוטיסטי זה נפלא, במיוחד כשאפשר לדבר על זה (טוב, אם היה לי בכלל משהו לתרום לשיחה הזו) בכלל, שאפשר לחלוק, זה נהדר.
ואיזה יופי, אני שומעת משהו בגל'ץ עם מוזיקה עברית חדשה, ומסתבר שלאביתר בנאי יש חדש, ועכשיו נדמה לי אריאל הורוביץ? גם כן פנינה מודרנית. אח, סיגל נחמיאס (ו-OT לעצמי, מכירות את השיר שלו על משה בהר נבו? 'לכו אתם, לכו אתם, זה בדיוק טוב בשבילכם' פרשנות תנ'כית אנושית וכואבת. מקסים).
אני אגב כבר כמעט לא משתפת את יואל מהנעשה בפורום. גם כי לא מענין אותו, וגם בגלל הביקורת הידועה שלו על דולה האנרגיות שלי (נכון אבל). למרות ש- שימי לב! - אתמול בשעת האמבטיה של אביתר סיפרתי לו מפניני עמליה, על התירס והשוכן במרומים, וזה היה כל כך מצחיק שהכרחתי אותו לבוא ולקרוא את המקור. אכן.
אה ועוד משהו, ורד, אם כבר סיום, מקווה שלא הגזמתי קצת בפרשנות הזוגית שלי ליצירות שלכם. אמא שלי מסכימה איתי מאד (ראינו את הסרט ביחד, כזכור) המון אהבה יש בעבודה של בן זוגך, אצלך יש דברים אחרים :-)
אה רגע: איזה כיף לכם שאתם נוסעים! וגם יהיה כיף לחזור. אחרי חמישה שבועות מחוץ לבית אין כמו השיבה. ומה שכתבת מקדימה לאמא הטריה זה פשוט, איך, ישר לפנתאון הפוסטפרטום. לא רציתי להפריע שם. (ותזכרי את זה בעוד, הממ, 3-4 חודשים, כן?)
להתראות נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|