|
13/1/2005 14:09
|
ורד
|
מאת:
|
|
תודה,
|
כותרת:
|
תודה סיס, כתבתי לה. טוב אז בין כביסה לכביסה אני קופצת לבקר. עדיין טשושה. נראה לי שהשילוב בין הריון וג'ט לג הוא לא נורא מחמיא. לפני שעתיים הלכתי לסופר (בית ריק) וכמעט התמוטטתי מחוסר אוויר. זו כנראה העייפות והבטן גם יחד, כי עד הבוקר הרגשתי בסדר גמור.
עמליה הלכה היום לגן. האמת, תכננתי שנבלה בבית יחד. בין כביסה לארגון הדברים שלה, וסתם כדי לתת להתרגל. אבל היא התעוררה בחמש לפנות בוקר (היא מקובעת על ג'ט לג הפוך, כאילו טסנו מערבה כנראה) וביקשה ללכת לגן. דיברתי עם הגננת לא מזמן והיא אמרה שהיא בסדר גמור, קצת מינורית ביחס לימים כתיקונם (או אתמול שהיא לא סתמה את הפה).
לפני שאצטרף לדיונים פה אני רק אסכם ואומר שמטרת המסע הושגה. היה לנו זמן משפחתי מצוין יחד. אמנם פה ושם עלינו אחד לשני על העצבים, אבל בסך הכל, נעמה לנו החופשה. עמליה דפקה קפיצת גדילה אופינית לחופשות. לא רק שהיא החלה ללהג פה ושם באנגלית (i grew up, היא אמרה לי יום אחד במהלך הרהור של ארוחת בוקר, יעני הגיעה למסקנה), יכולת הביטוי שלה באופן כללי נורא השתפרה ("אימא זה רעיון בכלל לא טוב", היא אמרה לי הבוקר כשניסיתי לשכנע אותה לתת לי לגמור איזה מאמר בעכבר העיר, שהיא אוהבת לדפדף בו בגלל מידותיו הנוחות).
המתח המרכזי שנותר על המדף ורובץ שם ומעלה סירחון הוא החזרה לעבודה. לא ברור לי מאיפה אשאב אנרגיה. גם האווירה בעיתון נשמעת לא משהו. הצצה לדף הזה מהבנק, עם פירוט האוברדראפט, לא עשתה לי טוב. ולחשוב שבעוד 3 חודשים אני יוצאת ל"חופשת לידה" ולאחריה בטח עוד איזה קצת זמן ללא תשלום. הבור רק ילך ויעמיק. אוי.
טוב, כישורי ההתעלמות שלי ממצבי הפיננסי בטח יחזירו לי את חדוות החיים (הי נועה). וזה עוד לפני שפירוט ההוצאות מארה"ב הגיע. וכן, עשיתי קניות. אלא מה. קצת בגדי הריון (לא משהו, או שפשוט הכל נראה עלי ככה ככה), בגדים לעמליה, הרבה ספרים לעמליה, קצת צעצועים (מטבח של פישר פרייס ותחפושת של פיה עם נוצצים שמתפזרים על כל הבית), קרמים ודיאורדורנטים לסטוק. מה עוד בעצם? אה זוג נעליים אחד. שום דבר גרנדיוזי.
טוב עוד נגלת כביסה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|