|
1/5/2005 21:08
|
נועה
|
מאת:
|
|
בשביל סיפור מקסים כזה באמת שווה לשמור
|
כותרת:
|
על המקום הזה. צורית, זה נשמע פשוט נפלא. יום חול כהגדרתך, על כל מרכיביו השגרתיים והלא. אני ממש מרגישה את הרוח הקלה מהים נושבת בשדרות ואת השמש שוקעת עליכם בככר. אין ספק, ככה צריכה להיראות שגרה.
אני ממש מקנאה בך שאת בכלל מנסה לעבוד עם ילד בבית, אני מזמן הפסקתי. מקסימום לקרוא ולשלוח מיילים (עבודה, בטח עבודה) או לשוטט באינטרנט (כנ'ל). מזל באמת שהוא התחיל ללכת לישון בשעות סבירות, כך אפשר לחדש את הפעילות בשעות הערב. זה באמת קשה לי בימי חופש ארוכים כשמדגדג לי באצבעות לעשות משהו פרודקטיבי ולא להרכיב פאזל או לראות דיסק, אבל גם זה כיף.
אצלנו החופש עוד לא נגמר, היום יואל לקח את אביתר למיני גן חיות ואני ישבתי לעבוד. אבל האחים של יואל עדין כאן ולמרות שהוא התרה בהם לא להפריע לי (לחץ, כבר אמרתי?) כל שעה הם נכנסו אלי באמתלה אחרת. ממש תינוקות. ומחר - עוד יום חופש - אנחנו יוצאים לטייל, למרות שבדיוק התקשרו חברינו השותפים למסע להודיע שאחת מהם חולה. אני מקווה שלא נתקפל בסוף כי נצטער מאד.
אז עכשיו במסגרת 'אחה'צ המשפחתי' יואל עם אביתר באמבטיה ותיכף איקרא לצחצח שיניים ולהשכיב. אם יהיה לי כח, אחזור בשמונה. אני עייפה!
ורד ורד, מחר עמליה חוזרת לגן? ואיך את נערכת? הם בנזש'ך עדין איתך בבית? יללה בואי כבר.
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|