|
5/12/2004 23:00
|
נועה
|
מאת:
|
|
המממממ
|
כותרת:
|
קודם כל גם לי היה נדמה שיום ראשון, ורד, משום מה זכרתי את החמישי. יופי, קיבלנו ארכה.
אני מודה שהדעות שלי בכל הענינים שהעליתן הרבה פחות נחרצות. אני חושבת שגם זה בא מהבית. ההורים שלי אנשים מאד ממוצעים בדיעותיהם, מאד לא אנטי או בעד, עושים את שלהם ומטיפים בעיקר לאהבה. מעולם לא היו אצלנו אבחנות בין דתיים ואחרים. מה שכן הדעות תמיד נטו ימינה אבל פעם חשבתי שכולם כאלה, וכל האחרים - כופרים :-). גדלתי מאז.
אני לא מסכימה עם ההקבלה שלך, סיס, בין פתיחות ירושלמית לבין מסורתיות. מדובר באורתודוכסיה אבל עם קבלת השונה. אני זוכרת שאחי בכתה ט' או י' נסע לטיול עם הכתה שלו לקיבוץ מזרע. זה נשמע לי מטורף לגמרי, ממש כניסה לגוב האריות. אני באמת חושבת שזה היה קצת מוגזם, נהיו לו חברים מאד טובים משם והוא המשיך לבקר אותם. מעולם לא שאלו אותו מה הוא אוכל כשהוא שם, בהתחלה היה ברור שהוא עושה מה שצריך ובהמשך כבר היה ברור שאין טעם לשאול. בכל אופן אורח החיים שלו מהר מאד התקבע סביב מוסדות לא-דתיים בעליל, כמו הסינמטק. אני לא חושבת שזה רע בכלל, אבל אני כן חושבת שהסרת כל הגדרות מפספסת לפעמים את המטרה. כאמור, לטוב ולרע. גם אצלי בצופים היו המון פעולות משותפות עם שבטים לא-דתיים. לא נראה לי שיש סיכוי לפעילות משותפת מכל סוג בין בני עקיבא והצופים, למשל. וכמובן, לא בכל מקום בארץ יש צופים דתיים.
ושוב מבחינה פוליטית. אני לא זוכרת מתי התחלתי לראות דברים אחרת, יכול להיות שזה היה רק באוניברסיטה כשהתחלתי באמת לחשוב על הדברים. אבל אני לא יכולה לומר שזה שינה בי משהו באופן אישי או ביחס שלי לאחרים - משני צידי המתרס. בבית, אבא שלי לא מדבר על זה בכלל. אמא שלי היא המתלהמת, היא ציונית 'שרופה' גם בעידן שזה כבר לא כל כך פוליטיקלי-קורקט להיות כזו, ויואל כבר יודע (וגם גיסי הרגוע) שאם רוצים קצת אש בשולחן שבת, צריך רק להגיד מילה אחת בכיוון הלא נכון.
וכשפגשתי את יואל, מצאתי על אחד הקלסרים שלו את הכתובת 'שמאלן!' וזה היה ממש מצחיק. יואל לא סובל קיצונות לשום כיוון וכנראה באיזה שיעור הוא פתח קצת את הפה, והחברות שלו ניסו להכניס לו קצת. עכשיו אצל ההורים שלי חושבים שהוא מסית אותי, ואצלו חושבים ההיפך. העיקר שעדין אוהבים אותנו.
אותו דבר גם מבחינה דתית. זה מעולם לא הטריד אותי. להפך, תמיד רציתי להרגיש יותר בענינים, יותר חלק מהחברותא. זה היה יותר ענין חברתי מכל דבר אחר. אחרי התיכון ושוב אחרי הצבא רציתי לעשות שנה באולפנא ואני לא זוכרת שהיתה שם איזושהי מוטיבציה דתית. ועובדה שהגעתי לבר-אילן וברחתי. בכל אופן תמיד אהבתי להרגיש שאני במקום טוב באמצע, גם כשבצבא פגשתי בנות יותר מקפידות ממני (כאלו שתמיד לבשו רק חצאיות זית, נראה לי סיוט שאין כדוגמתו) ומולן אהבתי עוד יותר את המקום הפשרני, הנינוח, שבו מיקמתי אותי.
נדמה לי שגם זה השתנה בעיקר מהכיוון השכלתני. ובמקום לבלבל לכן את המוח אני אספר לכן סיפור, ביום ראשון שעבר הלכנו למוזיאון שבין היתר מציג תרבויות שונות, ובעיקר את תרבויות המזרח (הודו וסין). היתה שם הצגת תיאטרון לילדים על חג הדיוואלי, חג האור. לא תאמינו, סיפור מסובך ומפותל, שבסופו - מדליקים נרות על החלון במשך שבוע וחוגגים את נצחון בני האור על בני החושך. אני זוכרת נסיעות רכבת ארוכות עם ספר מדהים על הודו (חיים שפילברג, אחד משלנו) שבהן ישבתי והרהרתי ב'מצא את ההבדלים'. לא נעים לי להישמע כל כך שטחית אבל מה שיצא מזה זה בעיקר חוסר מוטיבציה, שגרר עצלנות.
טוב, יואל כבר קיבל אותי ככה, ובמקרה הזה באמת אני קלקלתי אותו. שוב לא נעים להגיד אבל זה היה ממש לא קשה. יש לנו סטטוס קוו מאד נוח (המוטיב המוביל בחיינו כרגע הוא הנוחות,לא שום עקרונות) אבל דווקא כאן בגולה הוא מקפיד הרבה יותר לקום לבית הכנסת בשבת בבוקר ואיכשהו יצא שיש לנו שבתות יותר שבתיות משהיו לאחרונה בארץ. זה משחק תפקיד.
ועוד קטנה בענין הסרט. אצלנו היה דומה אבל הפוך, ורד, לא רציתי לכתוב קודם אבל זה כדי לאזן את סיס: גם אצלנו יואל קרא קצת על הסרט והחליט שזה לא בשבילו. ובדיוק מהסיבה ההפוכה מאליאב! מצחיק איך שכל אחד רואה בזה את מה שהוא מחפש (או להפך). בכל אופן, כמו שכבר כתבתי, אני לא ראיתי בסרט ביקורת נוקבת על שום דבר, לא על דתיים ולא על ימניים. אני מצאתי בו המון אהבה מפוקחת, כזו שלא מכסה על הפגמים אלא מדגישה אותם במטרה לשפר. אחרת אני חושבת שלא הייתי רואה את הסרט מוקפת במיטב נוער הגבעות, שלחשש כל הזמן 'כן, ככה בדיוק היה אצלנו', והנהונים נמרצים בכיפות ענק.
טוב, קצת בלגן. סיס, אני מקווה שהדברים שלנו לא מכאיבים לך. איכשהו נדמה שבודדנו אותך בפינה וזו לא היתה הכוונה - פשוט מציאות. בכל אופן זה כל כך נעים לשמוע את קולך, שהוא גם בוטח ויציב וגם כל כך מלומד. מאד מרענן.
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|