|
8/12/2004 00:31
|
נועה
|
מאת:
|
|
שלום שלום!
|
כותרת:
|
ומזל שבאתן למלא את החלל העצום שנפער בדיוננו :-) לפני שאתן נסחפות לכן במשפחתולוגיה הדרומית, סיס וצורית, יש לי שאלה לסיס: באיזו מדרשה היית? (כמובן שאני יודעת שמדובר במדרשה, רק לא הצלחתי להיזכר במילה וידעתי שתביני.) סתם, מעניין. וסיפור נחמד בענין, בגלל שאת כל פעם מזכירה את 'הרב יואל' בהקשר נישואייך. ליואל יש בן דוד מתוקי, חמודי, ממש עלם חמד. כבר לא נורא צעיר (יותר קרוב לשלושים מאשר לעשרים) ומזמן כבר לא הבנו איך זה שעוד לא תפס לעצמו שידוך הולם. הוא נורא רצה, ופשוט לא יצא. בקיצור, פתאום הוא התארס והתחתן תוך חודשיים, והוא מאושר. כשביררנו איך זה קרה פתאום, הסתבר שבת דודה אחרת, שלמדה באיזושהי מדרשה (אלקנה?) החליטה שהבנות שמתחנכות שם הן הטיפוס שלו. אז בסוף הוא אזר אומץ, פנה אל רב המדרשה בבקשת עזרה, והתחתן עם הבחורה הראשונה שזה הציע לו! נכון סיפור מקסים? כמובן שפספסנו את החתונה (טוב, הוא באמת סגר ענינים כל כך מהר) ודווקא בחתונה שלו הייתי מאד שמחה לרקוד (בנפרד, מן הסתם). מדהים אותי שענין החינוך פה הוא כל כך משמעותי, הסינון הראשוני היה מקום לימודיה. (ואגב, הוא אשכנזי לבנבן ממוצא לונדוני, והיא תימניה-מרוקאית. ראיתי תמונות של אמא שלו רוקדת בחינה... קטעים)
זהו. הלביבות לא יצאו משהו ונראה לי שאני חוזרת למתכון המסורתי של אמא שלי. ואביתר נורא מתלהב מהנרות, 'אש, אש!' מתוקי.
ורד, אני מניחה שאת מדליקה נרות בערך עכשיו - חג שמח לכולן!
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|