|
12/4/2005 16:31
|
נועה
|
מאת:
|
|
אמן ואמן
|
כותרת:
|
לשתינו, תודה סיס יקרה ודווקא הקריאה-בקשה שלי היתה תמימה למדי, פתאום חשבתי שזה באמת עלול לקרות ככה ואת תעלמי לאיזה יום-יומיים ואנו ניוותר לנו עם ניחושינו. (אחר כך כשהייתי בעצמי בבריכה חשבתי, הממממממ, מי יודע)
אז לא קרה כלום ביוגה? :-) זה בסדר, יש לנו סבלנות.
אתן יודעות, אתמול בפעם השניה מאז שהגענו הנה (ובפעם השלישית בערך מאז שאביתר נולד) קיבלתי עבורו שתי שקיות עמוסות בגדים. זה כל כך כיף! האמת, לא חשבתי שאשמח כל כך, וגם הפעם יש דברים שאני אפילו לא אכניס לארון (כדי שיואל לא ילביש לו בטעות) אבל בדרך כלל מדובר בדברים כל כך חמודים ותמימים, ויש להם הערך המוסף של הסיפורים 'כשהבן שלי לבש את זה...' ואתמול היה המון 'את זה קנינו... ואת זה... ואת זה סבתא הביאה' (וגם את סבתא אנחנו מכירים, אז בכלל). מאד התרגשתי. וכן, זה חוסך כמה גרושים להוצאות מעניינות יותר, בבוטיקים לנשים למשל!
סיס, תהני מהפרחים, אני מקנאה. וכמה עצוב שאהוד מנור איננו, נכון? ממש.
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|