|
17/12/2004 15:45
|
ורד
|
מאת:
|
|
עוד קצת
|
כותרת:
|
כן היו קניות, נועה, ואז גם הליכה מאסיבית ברגל. מרחוב 34 עד 89, כי עמליה נרדמה ואני לא יכולה לסחוב אותה ישנה לסאבווי. הפיפי, אגב, התברר כחוסר בעיה. עוד לפני שנסענו, הלכנו ערב אחד לקפה הלל התל-אביבי, היא רצתה פיפי, ופשוט הלכנו לשירותים, הראתי לה איך אני מנקה את המושב עם נייר טואלט, וזהו, סוף לבעיות. חוץ מזה, חמסה לחמסה, לא היה לה שום פספוס בינתיים. זה נכון שבקור הזה שותים פחות, אבל חוץ מזה, כמו שהיא למדה להגיד,"אני מקשיבה לגוף". אז נכון שזה לא מי יודע מה תענוג לרוץ לחפש שירותים במייסיס (פעמיים), אבל בסך הכל זה בסדר.
הילה, אני מבינה שהתייחסת למשהו שכתבתי הרבה למעלה בהקשר של השמחה על גילוי עניין גדול בתחומים שאינם קשורי הריון. אז אלף, גם שם סייגתי ואמרתי שבטח האכסניה מטעה, אבל אני עדיין עומדת מאחורי הטענה הראשונית שליף שלא כל האנושות, גם זו האינטילגנטית וההישגית באופן רשמי, מתעניינת בדברים שמחוץ לספקטרום ההכרחי שלה (ז"א מה שלא קשור לעבודה, למשפחה, וכו'), אלא ממש מעבר.
צורית, אני בספק אם נראה את יוקליס, אבל אם כן אין סיכוי שלחא אספר לה (צורית, אינטרנט? את בטוחה?).
ונועה, אני מקווה שההקאות יירגעו מהר. ואין כריסמיס קרולס פה. קר מדי. אבל חוץ מזה די חגיגי. ואיפה גיסך גר? נשמע שבאחד מהגיטאות היהודיים. ואגב הגליקית, לפני כמה ימים יצאנו לארוחת צהריים עם חני פירסטנברג (בעצם כתבתי על זה לא?) וכשעמדנו להיפרד, בפינת ברודווי ו - 72, מישהו ניגש אליה וביקש חתימה (מאחוריו עמדה ישראלית מבוישת). איך שמחתי בשבילה. מגיע לה.
שבת שלום
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|