|
4/7/2005 08:54
|
יעלה
|
מאת:
|
|
מעיזה להגיח כאן
|
כותרת:
|
על אך שנועה כבר מזמן הזמינה להצטרף ,לא מצאתי דרך נוחה לצאת מהמקום המוזר של להקשיב מבלי לדבר. כשורד ילדה , כשסיס הודיעה, היו המון הזדמנויות לכאורה, אבל למעשה חששתי לקלקל, להביא את הגלגל החמישי , ככה באמצע החדר. וגם היו כל מיני טיעונים כמו: שאני לא דתלשית ולא דתיה, למעשה אני הראשונה במשפחתי מזה כמה וכמה דורות שהלכה למקווה לפני החתונה. שאני לא ירושלמית, למרות שלמדתי 6 שנים ארוכות בבצלאל, ואפילו גרתי בשנה א' בירושלים. שאני לא מבינה במוסיקה מספיק.....
ניסיתי לשכוח שמתנהלת לה פה שיחה כל כך אמיתית ומענינית, כי לא הייתי בשלב ההתהוות שלה, אבל כמו פרפר לאש, הגעתי אחת לכמה זמן להתעדכן.
אבל עכשיו , רגע לפני שאתן מודיעות על התפנות חד צדדית ואחרי שניראה לי שהערת "מדורת השבט" התייחסה ישירות לדיון הזה, אני מעיזה ומראה את עצמי.
סיס, אני רוצה לשלוח מילים חמות, שימחקו הכל.... אני יודעת שזה אפשרי. בכל זאת כמה מילים ממני, ניכנסת לי ללב, אני מוצאת את עצמי לוקחת אותך בחשבון, בהרבה רגעים ביומיום שלי. זה אולי מוזר מאד, לחשוב על מישהיא שלא פגשתי מעולם, אבל, זה ממש כך. זה יכול להיות בסופרמרקט, במחשבות על חיסכון או במחשבות על משפחה, ילדים (מתי וכמה) התנדבות, לימודים,אלבומי ילד שני ואילך, עציצים, ירקות, ועוד ועוד.
נועה, זה כזה מוזר לכתוב לך כאן, לא מקדימה ולא במייל :$ ,את יודעת שאת יקרה לי מאד מאד, נכון?
ולכולכן, אם לא מתאים, תגידו, אני אבין מיד.
שלכן,יעל.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|