|
5/12/2004 19:36
|
סיס
|
מאת:
|
|
עוד קצת, כמה ששבות וסיני יתירו לי...
|
כותרת:
|
תראו, אחוות הדתיים הירושלמים הפתוחים מוכרת לי וגם תאומתה הקיבוצית. כמו כן, אני די משוכנעת שאתן לא יודעות את זה (אולי נועה כן) אבל גם אחינו בני עדות המזרח טוענים לאותה פתיחות, אם כי הם קוראים לה בשם אחר, פחות בומבסטי- מסורתיות.
לא יודעת. לא יודעת אם הקיבוצניקים או ההרטמנים מונעים מאידיאולוגיה. לפעמים אני חושבת שכן ולפעמים התיאוריה מתמוטטת מול מציאויות. אתן מבינות, אנשי הקיבוץ הדתי, בשנותיו הראשונות, התנגדו אידיאולוגית לרב בקיבוץ, ומצד שני פנו בשאלות הלכתיות לגדולי הרבנים בארץ ובחו"ל. אולי זה באמת היה יותר פשוט אז, כשגם בבני עקיבא היתה אוירה אחרת.
היום, אנשי הקיבוץ הדתי מחפשים דרך להשתלב בתוך החברה הדתית מצד אחד ולשמור על הייחוד שלהם מצד שני. הבעיה היא שיש החושבים כי הייחוד הוא בפשרניות ובעיני זו טעות חמורה. הייחוד הוא למצוא דרך לחיות חיי תורה ועבודה אמיתיים- תורה באמת ועבודה באמת. לקבוע מציאות הלכתית אמיצה ולא מציאות של קולות. אני ממש לא נגד היתרים, אבל הם צריכים להיות אמיתיים, כדוגמת מפעלו האמיץ והמהמם של הרב עובדיה בהלכות טהרת המשפחה (אני מעריצה את האיש הזה. איזה אומץ, איזה ידע, איך הוא מישיר מבט מול ראשונים ואחרונים בלי מורא! מדהים.)
טוב, סיני סיים לעשות לי תסרוקות (אנחנו עסוקים בפינת בובות כרגע... מה, לא שמתן לב??) ודורש שאבוא איתו לעבודה במחפרה של האדמה...
תהיינה בריאות ושמחות
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|