|
4/5/2005 11:03
|
סיס
|
מאת:
|
|
הפסקונת מהבלגאן של הארגונים בבית-
|
כותרת:
|
ורד היקרה עד.... עד..... מאד- פשוט נפלא. ואני גם מתגעגעת אלייך. את יודעת, שאלתי בתמימות את הדולה שלך איך היה והיא נזפה בי שמדובר בחסיון לקוח... אמאלה... אז סליחה למפרע. ואני שמחה להתעדכן סופסוף. איך לוי? איך ההנקה? איך עמליה? בעצם, אני חוזרת על השאלות של נוע, אז זה טפשי...
חביבותיי, הולנד יפיפיה, וירוקה ומאורגנת ומטורפת. הכל ירוק שם!! פשוט מדהים! ואין אבק! משאיות חולפות על פניך בכביש מצוחצחות להפליא. החלונות ללא רבב. הכל מלא ברק. ואיזה עושר של צמחיה!! כל הזמן עצרתי את עצמי מלקחת ייחורים (יש הסגר פיטוסניטרי על חומר צמחי מחו"ל), וזה היה מצער מאד... ואיזה אנשים נחמדים! ויש להם את כל הזמן שבעולם. וחייות מסתובבות שם חופשי חופשי במרחבים הירוקים- סוסים, כבשים, ברווזים, פרות, אווזים (לא ראיתי חזירים! דווקא חפשתי...) וכל התמונות האלה של שדה צבעונים למרגלות טחנת רוח? זה אמיתי! ואיזה בתים מרהיבים! כל הזמן בחרתי בית חדש להיות ביתי הסופי (-: ולמדתי כל כך הרבה! והפגישות היו כל כך נכונות ומעשירות וחשובות! והבנתי עד כמה הנסיעות להולנד הן חלק אינטגרלי מהתפקיד שלי, ועד כמה הבוסים היו סבלניים איתי עד כה...
ביום השני נשברתי וכמעט פרצתי בבכי ברכב, כי אליאב דיווח לי ששבות ישנה היטב כל הלילה וחשבתי שהיא פשוט שכחה אותי, או לחילופין התייאשה לקוות שאחזור.
אני צריכה לסיים, אמשיך אח"כ.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
21/12/2004 21:12
|
OK -
סיס
|
 |
|